ליקוטי מוהר"ן
ד וּכְדֵי לִשְׁמֹר הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִבְחִינַת רַע עַיִן, לִבְחִינַת מִיתַת הַלֵּב. כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן תּוֹלֶה בָּעַיִן, בִּבְחִינַת (שמות י״ג:ט׳): וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ; כִּי הַשִּׁכְחָה בָּא עַל־יְדֵי רַע עַיִן, עַל־יְדֵי מִיתַת הַלֵּב, בִּבְחִינַת (תהילים ל״א:י״ג) נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב. כִּי רַע עַיִן וּמִיתַת הַלֵּב הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי שׁוּרְיָנָא דְּעֵינָא בְּלִבָּא תַּלְיָא (כשרז"ל ע"ז כח:). וְעַל כֵּן נָבָל שֶׁהָיָה רַע עַיִן, נֶאֱמַר בּוֹ (שמואל־א כה): וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ.
ישמח משה
כולו הפך לבן טהור הוא (ויקרא יג יג). כבר אמרתי פירוש על הפסוק הזה, על פי שנבל גלגול לבן, ואמרתי זה מדעתי, ועכשיו ראיתי שכיוונתי אל האמת בעזר"ה לפי מה שנתבאר בליקוטי תורה מהאר"י (ריש פרשת בלק) שבלעם גלגול לבן, ועיין שם מה שפירש על הפסוק (במדבר כג י) תמות נפשי מות ישרים וגו', שם לבן גלגול נבל, ושם נבל הוא נבל בלעם לבן עיין שם, ועיין שם בליקוטי שמואל על הפסוק (שמואל א' כה לז) וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן, ועיין בליקוטי ישעיה על הפסוק (ישעיה ס ד) שאי סביב עיניך כולם נ"קבצו ב"או ל"ך, ר"ת נב"ל. וז"ל: ואמנם אחר שנתקן בנבל, משם התחיל לתקן, עיין שם. והנה על פי זה יבואר, כי לבן התחלת התיבה קודם הלמ"ד ואחר כך הבי"ת, ובלעם הב"ת קודם ואחר כך הלמ"ד להיפך, ובגלגול הזה עדיין לא נטהר, אבל בנבל התיבה כולו מהופך, ואז נטהר והותחל התיקן. וזה סוד כולו הפך לבן, כולו דייקא אז טהור הוא, (ועיין בעץ חיים שער רחל ולאה פרק ג' מכתב יד רח"ו ז"ל מ"ש בזה).